"Hashem will wipe away the tear from every face" (Yeshayahu 25:8). This pasuk appears in Yeshayahu’s nevuah of geulah; a vision of a future in which death and suffering are gone forever. It is a direct promise that Hashem Himself will remove every trace of sorrow and pain from His people.
After the destruction and mourning of Tisha B’Av, we move into the Shivah D’Nechemta, the seven weeks of consolation. The first words of the haftarah are “Nachamu nachamu ami”—“Be comforted, be comforted, My people.” These words capture the deep inner longing of Am Yisrael for that moment when Hashem will finally end our pain. The repetition expresses just how desperately we need that comfort, and how certain it is that it will come.
Tears in Jewish thought are more than just signs of sadness. They are a form of tefillah, a deep and real spiritual release. Chazal teach us that “shaarei dema’os lo ninalu”—the gates of tears are never closed (Berachos 32b). Hashem receives those tears. They are not ignored. They are not lost. They are held with care and wiped away by Hashem Himself. Each tear holds a story, a tefillah, a world. And when the moed arrives, Hashem doesn’t just heal the pain—He lovingly removes the tears one by one.
Ki va moed means the time has come—not just a hopeful phrase but a real point in time. In Kabbalah, it’s taught that geulah is already written into the timeline of creation. The Zohar explains that even galus has an expiration date. This isn’t just a comforting idea; it’s a fact. Even if we don’t see it yet, the clock is already ticking toward redemption.
The Lubavitcher Rebbe teaches that the Hebrew word for tear, דמעה, is closely related to the word for Yom Tov, מועד. This hints to something powerful: every tear shed in galus will one day become a Yom Tov. Not only will Hashem wipe them away, but those very tears will be transformed into celebration. The pain itself will become the joy.
The upbeat energy of this song prepares us for the great joy that will sweep the nation, when not only is every tear wiped away, but every tear is transformed into the ultimate Yom Tov of the arrival of Moshiach and the building of the third Beis HaMikdash.
'תודה לך השם' מציגים:
*אריה רובין בסינגל נחמה חדש: "וּמָחָה"*
"וּמָחָה ה' אֱ-לֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" (ישעיהו כ"ה ח'). האנרגיה המרוממת של השיר הזה מכינה אותנו לשמחה הגדולה שתשטוף את עם ישראל, כשלא רק שכל דמעה תימחה, אלא היא גם תהפוך לחג הגדול מכולם, עם בוא המשיח ובניית בית המקדש השלישי.
אחרי תשעה באב, אנחנו נכנסים לשבעה שבועות של נחמה, ה"שבעה דנחמתא". המילים הראשונות מההפטרה הראשונה, "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי", מבטאות בדיוק את הכמיהה העמוקה של עם ישראל לרגע שבו הקב"ה ישים סוף לכאב שלנו. החזרה על המילה "נחמו" מדגישה כמה נואשות אנחנו זקוקים לנחמה הזו, וכמה ודאי שהיא תגיע.
בעולם היהודי, דמעות הן הרבה יותר מסימן של עצב. הן סוג של תפילה, שחרור רוחני אמיתי ועמוק. חז"ל לימדו אותנו ש"שערי דמעות לא ננעלו" (ברכות לב ע"ב). הקב"ה מקבל את הדמעות האלה; הן לא נעלמות, לא הולכות לאיבוד, אלא נשמרות אצלו ומנוגבות על ידו ממש. כל דמעה מכילה סיפור, תפילה, עולם שלם. וכשיגיע הזמן הנכון, הקב"ה לא רק ירפא את הכאב, אלא ימחה באהבה כל דמעה ודמעה.
"כִּי בָא מוֹעֵד" – הגיע הזמן. זה לא רק משפט של תקווה, אלא נקודה ממשית בזמן. הקבלה מלמדת אותנו שהגאולה כבר רשומה בציר הזמן של הבריאה. הזוהר מסביר שאפילו לגלות יש תאריך תפוגה. זו לא רק מחשבה מנחמת, זו עובדה. גם אם אנחנו עוד לא רואים את זה, השעון כבר מתקתק לקראת הגאולה.
הרבי מליובאוויטש מלמד שהמילה "דמעה" קשורה קשר הדוק למילה "מועד". זה רומז למשהו עוצמתי: כל דמעה שנשפכת בגלות תהפוך יום אחד ליום טוב. הקב"ה לא רק ימחה אותן, אלא הדמעות עצמן יהפכו לחגיגה. הכאב עצמו יהפוך לשמחה.
For bookings:
+1 (347) 680-4862
bookings@tyhnation.com
TYH Music / Mendy Portnoy / Farbrengable Studios
Credits:
Written by: Blumstein Bros
Produced by: Yehudah Pinsker
Guitars: Brent Paschke, Yehudah Pinsker, Aryeh Rubin
Mixing: Ramiro "Rambo" Fernandezrbd
Lyrics: וּמָחָה הַשֵּׁם דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים כִּי בָא מוֹעֵד
"Hashem will wipe away the tear from every face" (Yeshayahu 25:8). This pasuk appears in Yeshayahu’s nevuah of geulah; a vision of a future in which death and suffering are gone forever. It is a direct promise that Hashem Himself will remove every trace of sorrow and pain from His people.
After the destruction and mourning of Tisha B’Av, we move into the Shivah D’Nechemta, the seven weeks of consolation. The first words of the haftarah are “Nachamu nachamu ami”—“Be comforted, be comforted, My people.” These words capture the deep inner longing of Am Yisrael for that moment when Hashem will finally end our pain. The repetition expresses just how desperately we need that comfort, and how certain it is that it will come.
Tears in Jewish thought are more than just signs of sadness. They are a form of tefillah, a deep and real spiritual release. Chazal teach us that “shaarei dema’os lo ninalu”—the gates of tears are never closed (Berachos 32b). Hashem receives those tears. They are not ignored. They are not lost. They are held with care and wiped away by Hashem Himself. Each tear holds a story, a tefillah, a world. And when the moed arrives, Hashem doesn’t just heal the pain—He lovingly removes the tears one by one.
Ki va moed means the time has come—not just a hopeful phrase but a real point in time. In Kabbalah, it’s taught that geulah is already written into the timeline of creation. The Zohar explains that even galus has an expiration date. This isn’t just a comforting idea; it’s a fact. Even if we don’t see it yet, the clock is already ticking toward redemption.
The Lubavitcher Rebbe teaches that the Hebrew word for tear, דמעה, is closely related to the word for Yom Tov, מועד. This hints to something powerful: every tear shed in galus will one day become a Yom Tov. Not only will Hashem wipe them away, but those very tears will be transformed into celebration. The pain itself will become the joy.
The upbeat energy of this song prepares us for the great joy that will sweep the nation, when not only is every tear wiped away, but every tear is transformed into the ultimate Yom Tov of the arrival of Moshiach and the building of the third Beis HaMikdash.
'תודה לך השם' מציגים:
*אריה רובין בסינגל נחמה חדש: "וּמָחָה"*
"וּמָחָה ה' אֱ-לֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" (ישעיהו כ"ה ח'). האנרגיה המרוממת של השיר הזה מכינה אותנו לשמחה הגדולה שתשטוף את עם ישראל, כשלא רק שכל דמעה תימחה, אלא היא גם תהפוך לחג הגדול מכולם, עם בוא המשיח ובניית בית המקדש השלישי.
אחרי תשעה באב, אנחנו נכנסים לשבעה שבועות של נחמה, ה"שבעה דנחמתא". המילים הראשונות מההפטרה הראשונה, "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי", מבטאות בדיוק את הכמיהה העמוקה של עם ישראל לרגע שבו הקב"ה ישים סוף לכאב שלנו. החזרה על המילה "נחמו" מדגישה כמה נואשות אנחנו זקוקים לנחמה הזו, וכמה ודאי שהיא תגיע.
בעולם היהודי, דמעות הן הרבה יותר מסימן של עצב. הן סוג של תפילה, שחרור רוחני אמיתי ועמוק. חז"ל לימדו אותנו ש"שערי דמעות לא ננעלו" (ברכות לב ע"ב). הקב"ה מקבל את הדמעות האלה; הן לא נעלמות, לא הולכות לאיבוד, אלא נשמרות אצלו ומנוגבות על ידו ממש. כל דמעה מכילה סיפור, תפילה, עולם שלם. וכשיגיע הזמן הנכון, הקב"ה לא רק ירפא את הכאב, אלא ימחה באהבה כל דמעה ודמעה.
"כִּי בָא מוֹעֵד" – הגיע הזמן. זה לא רק משפט של תקווה, אלא נקודה ממשית בזמן. הקבלה מלמדת אותנו שהגאולה כבר רשומה בציר הזמן של הבריאה. הזוהר מסביר שאפילו לגלות יש תאריך תפוגה. זו לא רק מחשבה מנחמת, זו עובדה. גם אם אנחנו עוד לא רואים את זה, השעון כבר מתקתק לקראת הגאולה.
הרבי מליובאוויטש מלמד שהמילה "דמעה" קשורה קשר הדוק למילה "מועד". זה רומז למשהו עוצמתי: כל דמעה שנשפכת בגלות תהפוך יום אחד ליום טוב. הקב"ה לא רק ימחה אותן, אלא הדמעות עצמן יהפכו לחגיגה. הכאב עצמו יהפוך לשמחה.
For bookings:
+1 (347) 680-4862
bookings@tyhnation.com
TYH Music / Mendy Portnoy / Farbrengable Studios
Credits:
Written by: Blumstein Bros
Produced by: Yehudah Pinsker
Guitars: Brent Paschke, Yehudah Pinsker, Aryeh Rubin
Mixing: Ramiro "Rambo" Fernandezrbd
Lyrics: וּמָחָה הַשֵּׁם דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים כִּי בָא מוֹעֵד
No reviews yet. Be the first.
