זלמן שטוב & אהרן רזאל - על נהרות
את השיר הלחנתי ביום של גירוש עמונה, מבכה בבית על האחים שלי שנזרקו מביתם שבארץ ישראל. במחשבות שקדמו להלחנה, שוטטתי בחזרה אל גירוש גוש קטיף, אל היום הרגיל שהמשיך סביבי בלי טיפת רגש, כאילו לא קרה כלום.
והלב הצטמק, והדמיון ניסה למצוא הקבלה לדבר דומה. ובהליכה המהורהרת בין המטבח לחדר השינה נזכרתי בגירוש בית ראשון, וביציאה אל ערבות בבל.
העולם הזה הוא אורגניזם חי, והלב שלו יושב בירושלים - המקום שבו אבותנו התחברו שוב ושוב אל הגבוה - הלוח הטקטוני בין פה לשם.
על נהרות בבל הוא שיר שהלוויים היו שרים בלילה, חוזרים ושבים עליו, יושבים ובוכים אותו. בעיני שיר הגלות מספר דווקא על הצלילים הממתינים, על התובנה שכרגע הזמן הוא זמן של גלות, אבל הפנים והלב פונים בחזרה אל המזרח, אל בית החיבור הגדול, אל המקום שבו הבורא קבע מושב סופי לאינסופיותו, חור לבן בתוך המציאות המתרוצצת.
שיר הגלות הוא השיר הוואקלי הראשון שבו טכנאי הנפש של הבית הגדול - הלוויים, מספרים לשובים הבבליים, לעם ישראל שעבר את הטראומה הקשה ביותר שיכול היה לחשוב עליה, ולבורא - אנחנו מבינים את המציאות של הגלות, אנחנו יודעים שלאהבה שיש בינינו יש עליות וירידות, ואנחנו לא נתרגל לעולם לעובדה שהגלות היא הבית, ה-DNA שלנו דופק בעוז, גלויות וגאולות, גלויות וגאולות. עד שנגביר מחדש את אש האהבה, בבית המובחר.
-
בזמן המלחמה שוטטתי בין פלוגות שונות. יומיים אחרי יום עצב תורה כבר נסעתי עם הגיטרה, מנגן פה מנגן שם. עשרה ימים אחרי המתקפה הייתי ביישוב בארי, שם זכיתי לנגן בחתונה חד פעמית, תחת אש, טילים ומחבלים שעדיין משוטטים באיזור.
חצי שנה אחרי הלכתי לנגן בראש חודש אדר במוצב רנתיס שבגזרת אפרים. החבר שהביא אותי אמר לי מראש שהוא לא יודע כמה אנשים יהיו, אבל בחרתי ללכת, במלחמה אתה מבין שהכמות לא משנה - כל אדם הוא אור אינסוף.
בסופו של דבר היינו שלשה, כל האחרים יצאו למשימה רגע לפני שהגעתי. בסוף ההלל הגיעו עוד ארבעה, ומיד התחלנו שוב לשיר ולנגן באנרגיה חדשה, טובעים השבעה מן השלשה. רות עבור, סוף.
כמה חודשים אחרי, מספר לי החבר שכל החיילים נפגשו לימי עיבוד, בהם מדברים על חוויות, תחושות, ופחדים מזמן המלחמה. אחד מתוך הארבעה סיפר שתפילת ההלל נצרבה אצלו כנקודה של אור בתוך האבק הקשה שעולה מתוך ההגנה על עם ישראל.
כשאתה שומע דבר כזה, הלב מתמלא. בחיים הנקודה הזאת מתגלה שוב ושוב, הופעה לאלף איש לפעמים אמורה לגעת באדם מסוים.
עברו עוד כמה חודשים, והחבר שוב על הקו, מספר בצער שאביתר בן יהודה (אביה) נהרג ממטען שהתפוצץ על רכבו.
----
השיר הזה שמספר על ירושלים מוקדש לך אביה
-----
מילים:
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ.
כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר.
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
-----
מילים: לוויי בית המקדש
לחן: זלמן שטוב
עיבוד והפקה מוזיקלית: יפתח דקל
קמנצ'ה: נועם שפייר
בס: אודי אוחנה
תופים: דקל דביר
עוד, סאז, טאר, ני: איתם בן יעקב
גיטרות ותכנותים: יפתח דקל
קולות: יפתח דקל, זלמן שטוב, מתניה בן אברהם, אהרן רזאל
מיקס: יפתח דקל
מאסטרינג: ירון סאפר
עיצוב גרפי: רייצ'ל פיוקס
———
להזמנות ארועים ומופעים: | :Booking & info
+972544637555
zalmanstub@gmail.com
———————
עקבו אחרי זלמן שטוב:
פייסבוק | Facebook
אינסטגרם | Instagram
טלגרם | Telegram
ספוטיפיי | Spotify
כל הזכויות שמורות לזלמן שטוב ©
זלמן שטוב & אהרן רזאל - על נהרות
את השיר הלחנתי ביום של גירוש עמונה, מבכה בבית על האחים שלי שנזרקו מביתם שבארץ ישראל. במחשבות שקדמו להלחנה, שוטטתי בחזרה אל גירוש גוש קטיף, אל היום הרגיל שהמשיך סביבי בלי טיפת רגש, כאילו לא קרה כלום.
והלב הצטמק, והדמיון ניסה למצוא הקבלה לדבר דומה. ובהליכה המהורהרת בין המטבח לחדר השינה נזכרתי בגירוש בית ראשון, וביציאה אל ערבות בבל.
העולם הזה הוא אורגניזם חי, והלב שלו יושב בירושלים - המקום שבו אבותנו התחברו שוב ושוב אל הגבוה - הלוח הטקטוני בין פה לשם.
על נהרות בבל הוא שיר שהלוויים היו שרים בלילה, חוזרים ושבים עליו, יושבים ובוכים אותו. בעיני שיר הגלות מספר דווקא על הצלילים הממתינים, על התובנה שכרגע הזמן הוא זמן של גלות, אבל הפנים והלב פונים בחזרה אל המזרח, אל בית החיבור הגדול, אל המקום שבו הבורא קבע מושב סופי לאינסופיותו, חור לבן בתוך המציאות המתרוצצת.
שיר הגלות הוא השיר הוואקלי הראשון שבו טכנאי הנפש של הבית הגדול - הלוויים, מספרים לשובים הבבליים, לעם ישראל שעבר את הטראומה הקשה ביותר שיכול היה לחשוב עליה, ולבורא - אנחנו מבינים את המציאות של הגלות, אנחנו יודעים שלאהבה שיש בינינו יש עליות וירידות, ואנחנו לא נתרגל לעולם לעובדה שהגלות היא הבית, ה-DNA שלנו דופק בעוז, גלויות וגאולות, גלויות וגאולות. עד שנגביר מחדש את אש האהבה, בבית המובחר.
-
בזמן המלחמה שוטטתי בין פלוגות שונות. יומיים אחרי יום עצב תורה כבר נסעתי עם הגיטרה, מנגן פה מנגן שם. עשרה ימים אחרי המתקפה הייתי ביישוב בארי, שם זכיתי לנגן בחתונה חד פעמית, תחת אש, טילים ומחבלים שעדיין משוטטים באיזור.
חצי שנה אחרי הלכתי לנגן בראש חודש אדר במוצב רנתיס שבגזרת אפרים. החבר שהביא אותי אמר לי מראש שהוא לא יודע כמה אנשים יהיו, אבל בחרתי ללכת, במלחמה אתה מבין שהכמות לא משנה - כל אדם הוא אור אינסוף.
בסופו של דבר היינו שלשה, כל האחרים יצאו למשימה רגע לפני שהגעתי. בסוף ההלל הגיעו עוד ארבעה, ומיד התחלנו שוב לשיר ולנגן באנרגיה חדשה, טובעים השבעה מן השלשה. רות עבור, סוף.
כמה חודשים אחרי, מספר לי החבר שכל החיילים נפגשו לימי עיבוד, בהם מדברים על חוויות, תחושות, ופחדים מזמן המלחמה. אחד מתוך הארבעה סיפר שתפילת ההלל נצרבה אצלו כנקודה של אור בתוך האבק הקשה שעולה מתוך ההגנה על עם ישראל.
כשאתה שומע דבר כזה, הלב מתמלא. בחיים הנקודה הזאת מתגלה שוב ושוב, הופעה לאלף איש לפעמים אמורה לגעת באדם מסוים.
עברו עוד כמה חודשים, והחבר שוב על הקו, מספר בצער שאביתר בן יהודה (אביה) נהרג ממטען שהתפוצץ על רכבו.
----
השיר הזה שמספר על ירושלים מוקדש לך אביה
-----
מילים:
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ.
כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר.
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
-----
מילים: לוויי בית המקדש
לחן: זלמן שטוב
עיבוד והפקה מוזיקלית: יפתח דקל
קמנצ'ה: נועם שפייר
בס: אודי אוחנה
תופים: דקל דביר
עוד, סאז, טאר, ני: איתם בן יעקב
גיטרות ותכנותים: יפתח דקל
קולות: יפתח דקל, זלמן שטוב, מתניה בן אברהם, אהרן רזאל
מיקס: יפתח דקל
מאסטרינג: ירון סאפר
עיצוב גרפי: רייצ'ל פיוקס
———
להזמנות ארועים ומופעים: | :Booking & info
+972544637555
zalmanstub@gmail.com
———————
עקבו אחרי זלמן שטוב:
פייסבוק | Facebook
אינסטגרם | Instagram
טלגרם | Telegram
ספוטיפיי | Spotify
כל הזכויות שמורות לזלמן שטוב ©
No reviews yet. Be the first.
